החלטה בתיק ת"א 12756-02-11

עיינתי בהודעתו של עו"ד חטיב. שפשפתי עיני. עיינתי שוב, ולא האמנתי. טענתו הבוטה וחסרת הבסיס של ב"כ הנתבע 3, לפיה "בית המשפט מנסה לכפות הליך גישור" וכי הדבר עולה "מהאיום במינוי מומחה בית משפט על אף כי התובעים לא הגישו כלל חוות דעת..", לא רק שחוטא היא למציאות, כעולה במפורש מן הפרוטוקול עצמו וכפי שעוד יפורט להלן, אלא שגם, בנסיבות העניין, משאין לטענה זו כל בסיס כאמור וחרף זאת הועלתה היא ועוד בדרך בוטה, מעידה היא יותר מכל, על חוסר הכבוד המינימאלי שרוחש עו"ד חטיב למוסד שקרוי בית המשפט.

לדיון האחרון התייצב עו"ד באדר בשם הנתבע 3. עו"ד באדר ציין כי נתבע 3 מתנגד לגישור. מאחר והבנתי מדבריו של עו"ד באדר עצמו, כי הוא לא מנהל את התיק, אלא מנהל אותו עו"ד ח'טיב (עמ' 9, ש' 2 לפר'), הרי שבהחלטתי בתם הדיון, המלצתי לנתבע 3 ולעו"ד ח'טיב לשקול שוב את נושא הגישור והדגשתי במפורש ולמען הסר ספק, כי אין כוונתי בכך לתת לנתבע 3 או לעו"ד ח'טיב את ההרגשה כי בית המשפט לוחץ עליהם בנקודה זו, וכדבריי (ההדגשות שלי ולא במקור-י.ד.): "לצערי הרב הנתבע 3 אינו מסכים לנהל הליך גישור כרגע בפני עו " ד חזי כהן , המגשר אשר הצליח   להביא את שאר הנתבעים להסדר מול התובעים. הסברתי לב " כ הנתבע   מדוע יש מקום לטובת כל הצדדים , לנסות ולסיים את התיק בגישור אצל עו " ד כהן כאמור , ולא אחזור על הדברים כאמור בהחלטתי זו . אין כל מניעה שבעל דין יהיה מיוצג על ידי מספר עורכי דין מאותו המשרד , ובתיק זה עו " ד באדר הופיע גם בישיבה הקודמת ובישיבה שלפני כן הופיעה עו " ד אחרת , ואני מניח שגם היא ממשרדו של   עו " ד חטיב או מטעמו , ויחד עם זאת , לא ברור לי מדוע בנסיבות אלה ציין בפניי עו " ד באדר לאחר   ההפסקה , שהוא לא מייצג בתיק זה כמשתקף בפרוטוקול . מכל מקום , אני מבקש מעו " ד חטיב אשר הבנתי מעו " ד באדר שהוא זה שמקבל את ההחלטות   הסופיות בתיק זה לגבי הנתבע 3, לשקול מחדש ובכובד ראש את עמדתו לגבי ניהול הגישור בפני   עו " ד חזי כהן. אינני מציין דברים אלה כדי חס וחלילה ולו לתת הרגשה לעו " ד חטיב או למרשו , כי בית המשפט   לוחץ עליהם במובן השלילי של המילה לנהל הליכי גישור . לעולם אינני פועל באופן שכזה תמיד ההמלצות שלי לגישור ולפשרה מתבססות על שכנוע רציונלי וענייני וכך גם הפעם . עו " ד חטיב יודיע לביהמ " ש את עמדתו הסופית בענין זה תוך 7 ימים מהיום".

לפיכך, מי שחרף דברים אלה, בא וטעון כלפי בית המשפט כי הוא מנסה "לכפות" על הנתבע 3 לנהל גישור, כשברור כשמש כי אין לכך כל יסוד, עושה כן אף ורק מתוך התרסה כלפי בית המשפט, שמודה אני, כי מניעיה אינם מובנים לי כלל ועיקר. מה שמדאיג בהתנהלות כאן הנה הקלות הבלתי נסבלת, שבו בא כוח מעיז להעלות במצח נחושה, טענות בוטות ופוגעניות כלפי בית המשפט, למרות שאין להן כל בסיס.

זאת ועוד: הטענה כאילו בית המשפט "איים" במינוי מומחה כדי ללחוץ על הנתבע 3 להסכים לגישור, גם היא חוטא לאמת וגם בה, יש מידה רבה של בוטות וחוסר כבוד כלפי בית המשפט. בהחלטתי הנ"ל, לא "איימתי" במינוי מומחה מטעם בית המשפט ואף לא קשרתי בין מינוי מומחה כאמור ולבין החלטת הנתבע 3 לגבי הגישור.

כפי שאולי כבר נשכח מעו"ד ח'טיב, הוחלט מזמן על מינוי מומחה מטעם בית המשפט וזאת עוד בישיבת יום 19.12.11 ולאחר שניתנה לצדדים ההזדמנות לטעון בנושא, לרבות לעו"ד באדר, שהיה נכח בדיון מטעם נתבע 3. כעולה מפרוטוקול הדיון, עו"ד באדר לא התייחס כלל לענין זה בדבריו ובוודאי שלא טען כי תנאי מוקדם למינוי הנו הגשת חוות דעת מטעם התובעים. מכל מקום, מהנימוקים שנתתי כבר אז, החלטתי בזמנו למנות מומחה מטעם בית המשפט. בהתאם, מונה ביום 25.12.11 המומחה יצחק חיט. לאחר מכן, ובשל בקשתו של המומחה לבטל מינויו מסיבות של חוסר התאמה מקצועית מספקת עקב בעיות הקונסטרוקציה, מונה במקומו המומחה דוד אופיר. לאחר מכן, אמנם עיכבתי את פעולות המומחה בשל בקשת הצדדים (למעט נתבע 3), עקב הליך הגישור שהתחילו בו.

הנה כי כן, הנושא של מינוי המומחה ואף המינוי בפועל, כבר נדונו ונעשו מזמן. חרף זאת, משהעלה עו"ד באדר בדיון האחרון את הטענה שלפיה על התובעים להגיש חוות דעת, לא דחיתי אותה על הסף (כפי שצריך היה להיעשות בנסיבות), אלא דנתי בטענה לגופה, תוך דחייתה אמנם.

מכל מקום, וזה העיקר לעניינינו, משכבר הכרעתי מזמן בנושא של מינוי המומחה ואף מיניתי אותו בפועל ומשאף הכרעתי כבר בהחלטתי מהדיון האחרון בטענה הנוספת של עו"ד באדר לעניין זה, ועוד לפני שעו"ד ח'טיב קיבל את החלטתי, המבקשת ממנו לשקול עם מרשו את נושא הגישור, כיצד ניתן לטעון שהיה ניסיון "לאיים" באמצעות עניין זה על הנתבע 3 שיסכים לגישור?! לא ברור.

להלן החלק הרלוונטי מהחלטתי בנושא זה מהדיון האחרון: "אקדים ואציין, כי לעניין השאלה האם, במידה וההליך יתמשך ולא יתקיים גישור, יש מקום לחייב   את התובעים להגיש חוות דעת מטעמם, הגעתי למסקנה שאין לכך מקום. בית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו גם אם הצדדים לא הגישו חוות דעת משלהם. אמנם, נכון הדבר כי בית המשפט בדרך כלל לא יטה לעשות כן במידה והוא מתרשם שאין ראיה מינימאלית לאותם העניינים המקצועיים אשר נטענים בכתב התביעה. לא זה המצב שלפנינו, שכן כבר התקיים הליך קודם בעניין הכשלים הנטענים בשלד ואף ניתן פס " ד בעניין זה ועל כן אותו הליך ופסק הדין כולל הממצאים שבו ובחוות דעת שניתנו באותו הליך, מבססים דיים את אותה ראייה מינימאלית. גם אינני סבור שהנתבע 3,   אשר אמנם לא היה צד להליך ההוא, נפגע כתוצאה ממינוי המומחה מטעם בית המשפט, שכן מאחר ולמיטב הכרתי ולאחר שעניינתי בפרוטוקול של הדיון הקודם, לא ניתנה הסכמה מצד הנתבע 3 למינוי המומחה מטעם בית המשפט,   ברור הדבר שהנתבע 3 רשאי   להגיש חוות דעת מטעמו, אם הוא חפץ בכך".

עד כאן נאלצתי להתייחס להשמצות חסרות הבסיס של עו"ד ח'טיב כלפי בית המשפט בהודעתו הנ"ל.

כעת לגופו של עניין. משאין הנתבע 3 מסכים לגישור, יש לקבוע הוראות להמשך ניהול התיק. משכאמור, כבר הכרעתי בנושא מינוי המומחה, לא היה מקום להעלאת טענות נוספות בענין זה לפניי בהודעתו של עו"ד ח'טיב. גם בכך נהג עו"ד ח'טיב שלא כדין. עם זאת והרבה למעלה מן הדרוש, אתייחס גם לנטען בהודעה הנוכחית. אני מפנה את עו"ד ח'טיב להחלטתי ולתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר אינה מחייבות קיומה של חוות דעת מטעם מי מהצדדים, כתנאי למינוי מומחה מטעם בית המשפט. כמו כן, העובדה שבעל דין, שמבקש להוכיח עניין שבמומחיות, חייב להגיש חוות דעת של מומחה (ואינו יכול להוכיח עניין זה בתצהיר של הדיוט), אינה גורעת מסמכות בית המשפט למנות מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנה 130, גם אם התובע לא הגיש חוות דעת מטעמו. נראה כי גם עו"ד ח'טיב מסכים לכך וזאת על רקע האמור בסעיף 5 סיפא להודעתו. מכל מקום, גם אני ציינתי בהחלטתי מהדיון האחרון, כי בית המשפט אינו נוטה למנות מומחה מטעמו כשלא קיימת חוות דעת מטעם התובע, ללא ראיה קיומה של ראיה מינימאלית על המחדלים והנזקים הנטענים, אולם גם ציינתי באותה נשימה, כי בתיק דנא, קיימות גם קיימות ראיות מינימאליות בדבר הכשלים שנפלו בבניית השלד. בכך תם ונשלם נושא מיוי המומחה.

חרף החלטתי, עו"ד ח'טיב נמנע בהודעתו לציין האם הנתבע מבקש להגיש חוות דעת מטעמו בטרם אורה על המשך פעולות המומחה. ציינתי במפורש כי הודעה זו דרושה לצורך לוחות הזמנים שבדעתי לקבוע להמשך ניהול התיק. משלא ניתה כל הודעה, יוצא אני מתוך הנחה מתבקשת, כי אין בכוונת הנתבע בנסיבות העניין, להגיש חוות דעת מטעמו, למרות שאפשרתי לו זאת.

לפיכך, אני מורה למומחה דוד אופיר לחדש את פעולותיו בתיק. על המומחה להסדיר את שכר הטרחה שלו מול הצדדים שנותרו (התובעים והנתבע 3). צדדים אלה יישאו בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים. הצדדים יעבירו למומחה עד יום 5.12.12, כל חומר רלוונטי למתן חוות הדעת. המומחה יבקר בנכס בחודש דצמבר. חוות הדעת תינתן עד יום 1.2.13. המומחה יחווה דעתו בכל העניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים ולרבות יקבע מי לפי דעתו אחראי לליקויים שיימצאו ככל שיימצאו, כיצד יש לתקנן ומה היא היא העלות לצורך כך.

התיק נקבע לתז"פ ליום 6.2.13 לעיון בחוות הדעת ולמתן הוראות להמשך ניהול התיק.

המזכירות תדוור החלטתי זו לצדדים וכן למומחה בית המשפט דוד אופיר.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בלשכתי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: